כדי להינשא בתוך מדינת ישראל, יש לערוך טקס נישואין על פי הוראות הדין הדתי-עברי. עם זאת, ישנן שתי אפשרויות לעקוף את הדין הדתי בישראל. במאמר זה נסביר מהן הדרכים לעקוף את הדין הדתי, כלומר: נישואין אזרחיים או חיים במתכונת של ידועים בציבור. כל זאת - לנוחיות הגולשים והגולשות - כדלקמן:
מה הדין בישראל לגבי נישואין וגירושין:
בישראל, להבדיל מרוב מדינות העולם, נישואין וגירושין נערכים על פי הדין הדתי-עברי וזאת בהתאם להוראותיו של חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953. חוק זה קובע כי בישראל, נישואין וגירושין ייערכו על פי דין תורה. המשמעות היא, כי בישראל הדין החל על יהודים, בכל הנוגע לנישואין וגירושין, הוא הדין הדתי.
לעובדה זו יש מספר משמעויות, המשליכות על כל הציבור. לדוגמא: העובדה שהדין הדתי-אישי הוא זה שחל על זוגות בישראל בעת נישואין, מונעת מזוגות בני דתות שונות להינשא בארץ. למשל, יהודי ונוצרייה אינם יכולים להתחתן בישראל, משום שהדין הדתי לא מכיר בנישואי "תערובת".
דוגמא נוספת: גם כהן וגרושה אינם יכולים להינשא בישראל, משום שמדובר בנישואין שלא מוכרים על פי הדין הדתי. היות והדין הדתי הוא אשר מכריע בכל הנוגע לנישואין וגירושין, אזי גם נישואין חד מיניים אינם מוכרים במדינת ישראל.
הדין הדתי רלוונטי לא רק ליהודים, אלא גם כאשר מדובר בבני דתות שונות, שהדין החל עליהם הוא הדין הדתי-אישי. כך קובע "דבר המלך במועצתו", המהווה דבר חקיקה עוד מימי המנדט הבריטי. "דבר המלך כאמור", החיל עוד בימי טרום הקמת המדינה, את הסמכות לבתי הדין הדתיים של כל בני הדתות, לשפוט בענייני משפחה. דין זה חל עד היום. לכן, ישנם בתי דין שרעים העוסקים בשפיטה בענייני אישות בין מוסלמים וכן בתי דין נוצריים ודרוזים.
המסקנה היא, שנישואין וגירושין בישראל ייערכו על פי הדין הדתי, אך האם אפשר לעקוף את הדין הדתי? התשובה חיובית, כפי שנסביר להלן.
לעובדה זו יש מספר משמעויות, המשליכות על כל הציבור. לדוגמא: העובדה שהדין הדתי-אישי הוא זה שחל על זוגות בישראל בעת נישואין, מונעת מזוגות בני דתות שונות להינשא בארץ. למשל, יהודי ונוצרייה אינם יכולים להתחתן בישראל, משום שהדין הדתי לא מכיר בנישואי "תערובת".
דוגמא נוספת: גם כהן וגרושה אינם יכולים להינשא בישראל, משום שמדובר בנישואין שלא מוכרים על פי הדין הדתי. היות והדין הדתי הוא אשר מכריע בכל הנוגע לנישואין וגירושין, אזי גם נישואין חד מיניים אינם מוכרים במדינת ישראל.
הדין הדתי רלוונטי לא רק ליהודים, אלא גם כאשר מדובר בבני דתות שונות, שהדין החל עליהם הוא הדין הדתי-אישי. כך קובע "דבר המלך במועצתו", המהווה דבר חקיקה עוד מימי המנדט הבריטי. "דבר המלך כאמור", החיל עוד בימי טרום הקמת המדינה, את הסמכות לבתי הדין הדתיים של כל בני הדתות, לשפוט בענייני משפחה. דין זה חל עד היום. לכן, ישנם בתי דין שרעים העוסקים בשפיטה בענייני אישות בין מוסלמים וכן בתי דין נוצריים ודרוזים.
המסקנה היא, שנישואין וגירושין בישראל ייערכו על פי הדין הדתי, אך האם אפשר לעקוף את הדין הדתי? התשובה חיובית, כפי שנסביר להלן.
מי הם ידועים בציבור?
דרך אחת לעקוף את הדין הדתי ולא להינשא בהתאם להוראות הדת, היא באמצעות חיי זוגיות המכונים "ידועים בציבור". ידועים בציבור הם בני זוג לכל דבר ועניין (לרבות בני זוג מאותו המין), אשר קשרו את חייהם ואת גורלם איש עם רעהו/רעותו.
למעשה, ידועים בציבור הם בני זוג לכל דבר ועניין, הזכאים לאותן הזכויות וגם לאותן חובות המוטלות על בני זוג נשואים. בניגוד לזוגות נשואים, ידועים בציבור אינם נרשמים בשום מרשם, לא כאשר הם מתחילים את מערכת היחסים ולא כאשר הם מסיימים את מערכת היחסים.
כאמור, ידועים בציבור זכאים למגוון זכויות, בדומה לזוגות נשואים. לדוגמא: זכות לרשת את בן או בת הזוג, זכות לשמש כמוטב בחוזה ביטוח, זכות לרכוש דירת מגורים, זכות לאמץ ילדים בנסיבות מסוימות, זכות לשמש כאפוטרופוס ועוד. סכסוכים בין ידועים בציבור נידונים בפני בית המשפט לענייני משפחה, מן הטעם הפשוט - מדובר בסכסוך בין בני משפחה.
למעשה, ידועים בציבור הם בני זוג לכל דבר ועניין, הזכאים לאותן הזכויות וגם לאותן חובות המוטלות על בני זוג נשואים. בניגוד לזוגות נשואים, ידועים בציבור אינם נרשמים בשום מרשם, לא כאשר הם מתחילים את מערכת היחסים ולא כאשר הם מסיימים את מערכת היחסים.
כאמור, ידועים בציבור זכאים למגוון זכויות, בדומה לזוגות נשואים. לדוגמא: זכות לרשת את בן או בת הזוג, זכות לשמש כמוטב בחוזה ביטוח, זכות לרכוש דירת מגורים, זכות לאמץ ילדים בנסיבות מסוימות, זכות לשמש כאפוטרופוס ועוד. סכסוכים בין ידועים בציבור נידונים בפני בית המשפט לענייני משפחה, מן הטעם הפשוט - מדובר בסכסוך בין בני משפחה.
מהם נישואין אזרחיים?
בישראל, נישואין אזרחיים לא מוכרים. עם זאת, נישואין הנערכים במדינה זרה כן מוכרים ובלבד שבני זוג נישאו בהתאם להוראות החוק של המדינה הזרה. כתוצאה מכך, ישראלים רבים נוסעים להינשא במדינות כמו קפריסין, צ'כיה ואף קנדה, אשר מכירה בנישואין של בני זוג מאותו המין. ישראלים הנישאים במדינה זרה כדין (לרבות בני זוג שאינם בני אותה דת וגם זוגות חד מיניים), רשאים להירשם במשרד הפנים בתור בני זוג נשואים לכל דבר ועניין. האפשרות הזו נוצרה לאחר פסיקה מכוננת של בית המשפט העליון.
עם זאת, מה הדין כאשר בני זוג הנישאים במדינה זרה, מבקשים להתגרש?
כאן יש שתי אפשרויות: אם מדובר בבני זוג שנישאו בנישואין אזרחיים במדינה זרה אך היו יכולים להינשא בישראל בהתאם לדין הדתי, אזי יהיה עליהם להתגרש בישראל בהתאם לדין הדתי. כלומר: יהיה עליהם להגיש תביעת גירושין לכל דבר ועניין. לעומת זאת, אם מדובר בבני זוג שמראש לא היו יכולים להינשא בישראל (לדוגמא: בני זוג שאינם בני אותה דת), אזי יהיה עליהם להגיש תביעה להתרת נישואין לבית המשפט לענייני משפחה.
עם זאת, מה הדין כאשר בני זוג הנישאים במדינה זרה, מבקשים להתגרש?
כאן יש שתי אפשרויות: אם מדובר בבני זוג שנישאו בנישואין אזרחיים במדינה זרה אך היו יכולים להינשא בישראל בהתאם לדין הדתי, אזי יהיה עליהם להתגרש בישראל בהתאם לדין הדתי. כלומר: יהיה עליהם להגיש תביעת גירושין לכל דבר ועניין. לעומת זאת, אם מדובר בבני זוג שמראש לא היו יכולים להינשא בישראל (לדוגמא: בני זוג שאינם בני אותה דת), אזי יהיה עליהם להגיש תביעה להתרת נישואין לבית המשפט לענייני משפחה.
לסיכום:
כיום ישנן שתי אפשרויות לעקוף את הדין הדתי-אישי ולהתחתן או לקיים חיי זוגיות מבלי להזדקק לדין הדתי. לייעוץ נוסף בכל הנוגע לחיי זוגיות כידועים בציבור, או לאפשרות להינשא במדינה זרה, ניתן לפנות למשרדנו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה