מערכות יחסים בין בני זוג, אינן מחייבת אותם בנישואין על מנת שיכירו בהם כשותפים לחיים, בכלל ההיבטים הרלוונטיים. לעיתים, הסיבות לקיומה של זוגיות לא ממוסדת, נובעות מטעמי אידיאולוגיה ולעיתים נובעות מחוסר יכולת להינשא בהתאם לדיני האישות, הכפופים בישראל לדין העברי–דתי, שהשפיטה בעניינם נערכת בבית הדין הרבני, זאת מכוח חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) התשי"ג–1953 (להלן: "חוק בתי הדין הרבניים"). במאמר שלפניכם/ן, נסקור: מהם התנאים להגדרת בני זוג בתור "ידועים בציבור", מה הדין באשר לחלוקת רכוש בין בני זוג ידועים בציבור וכן, מה הדין בעת פרידה (דהיינו – אפשרות למזונות "משקמים") וירושה, בין ידועים בציבור.
מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף ליעוץ של עורך דין לענייני משפחה.
תנאים להגדרת בני זוג בתור "ידועים בציבור"
קיימת הנחה חברתית רווחת, אך שגויה, כי בני זוג המוגדרים "ידועים בציבור", הם כאלו הנמצאים במערכת יחסים אינטימית העולה על 7 שנים. לפי הפסיקה, השנים אינן מהוות מדד או פרמטר, לידועים בציבור. זאת ועוד, על מנת שבני זוג יוגדרו כידועים בציבור, עליהם לקיים את התנאים הבאים, שלרוב משמשים כאינדיקטור להכרעה האם בני זוג הם אכן ידועים בציבור: ניהול משק בית משותף (לרוב, מתבטא בחשבון בנק משותף ומגורים תחת אותה קורת גג) ושותפות חיים. תנאי נוסף, הוא קשירת גורל. כלומר – יש להתרשם כי התנהלות החיים של בני הזוג, אכן מעידה על קשירת גורל משותף בין השניים.
נבהיר כי בעבר, בית המשפט היה צריך להשתכנע, בכל מקרה לגופו, כי השניים העומדים לפניו מוגדרים כידועים בציבור. כיום, מספיקה עמידה בתנאי הבסיס. ניתן לחזק זאת על ידי הצהרה משפטית כמו הסכם שותפות, אך אין חובה לעשות כן. הצורך של בני זוג שאינם נשואים, להיות מוגדרים כידועים בציבור, נובע בעיקר מהזכויות המגיעות להם מכוח הכרות החברה ומוסדות הממשל – באורח חייהם ובזוגיות ביניהם.
נבהיר כי בעבר, בית המשפט היה צריך להשתכנע, בכל מקרה לגופו, כי השניים העומדים לפניו מוגדרים כידועים בציבור. כיום, מספיקה עמידה בתנאי הבסיס. ניתן לחזק זאת על ידי הצהרה משפטית כמו הסכם שותפות, אך אין חובה לעשות כן. הצורך של בני זוג שאינם נשואים, להיות מוגדרים כידועים בציבור, נובע בעיקר מהזכויות המגיעות להם מכוח הכרות החברה ומוסדות הממשל – באורח חייהם ובזוגיות ביניהם.
חלוקת רכוש - בהתאם להלכת השיתוף:
בסיטואציה של פרידה או סיום קשר, מסיבה כזו או אחרת, יחול על רכושם של ידועים בציבור, הסדר מכוח הלכת השיתוף. לפי הלכה זו, בני זוג המוגדרים ידועים בציבור וזוגות שנישאו לפני שנת 1974, יחלקו את רכושם הנצבר, שווה בשווה. לפי הלכת השיתוף, בני הזוג מקבלים זכות קניינית מרכוש בן זוגם האחר, במידה וניתן להוכיח חזקת שיתוף ברכוש או בחלק מהרכוש.
בעת פרידה - מזונות משקמים:
כאשר בני זוג נשואים, מתגרשים, קיימת לאישה, במקרים מסוימים, זכות לתבוע מזונות אישה – שהם תשלומים ייעודים לכלכלת האישה, בתקופה שבין פתיחת הליך הגירושין ועד מתן הגט (מדובר בהליך ארוך, שמהווה חלק בלתי נפרד מהליך הגירושין). נעיר כי תכליתם של מזונות אישה, היא להבטיח לאישה קיום כלכלי הולם, גם בשלב שבעלה עוזב את ביתם המשותף וזאת עד למתן הגט ואז, לפי ההלכה, על הבעל לא חלה יותר חובה לזון את אשתו. מזונות אישה תאמו בעבר למצבים שבהם אישה לא הייתה מתפרנסת, אלא נתמכת על ידי בעלה. גם היום, אלו יהיו השיקולים למתן מזונות אישה וזאת כמעין רצון לגרום ל"נחיתה רכה" לחיים עצמאיים וכדי שהאישה תוכל לשקם את עצמה.
מכאן, למונח "מזונות משקמים", שהוא המקביל למונח "מזונות אישה". תכליתם של מזונות משקמים, היא להעניק לאישה תקופת זמן להשתקם בתחילת חייה החדשים (לזוגות ידועים בציבור אין צורך במתן גט או בכל אסמכתא אחרת לסיום הקשר) ומכאן נקבע בפסיקה, כי מזונות אלו יהיו מזונות אזרחיים מכוח דיני החוזים – ובלבד שהאישה אכן יכולה להוכיח את תלותה בבן זוגה, בתקופת הקשר הזוגי.
מכאן, למונח "מזונות משקמים", שהוא המקביל למונח "מזונות אישה". תכליתם של מזונות משקמים, היא להעניק לאישה תקופת זמן להשתקם בתחילת חייה החדשים (לזוגות ידועים בציבור אין צורך במתן גט או בכל אסמכתא אחרת לסיום הקשר) ומכאן נקבע בפסיקה, כי מזונות אלו יהיו מזונות אזרחיים מכוח דיני החוזים – ובלבד שהאישה אכן יכולה להוכיח את תלותה בבן זוגה, בתקופת הקשר הזוגי.
ירושה בין ידועים בציבור:
לפי חוק הירושה, התשכ"ה–1965 (להלן: "חוק הירושה"), בן זוגו של הנפטר רשאי לרשת אותו. לפי חוק הירושה, בעת הכרת בן הזוג כידוע בציבור, הרי שלעניין חוק הירושה, יחולו על בן הזוג דיני הירושה. כלומר – בן הזוג הידוע בציבור, יירש כדין את בן זוגו הנפטר.
משפחה רחבה של ידועים בציבור:
בניגוד לחשש של רבים, זוגות ידועים בציבור מקימים משפחות רגילות לכל דבר ועניין ואין הבדל בין הורים שמקימים משפחה כידועים בציבור, לבין זוגות נשואים, מבחינת הזכאות המשפחתית להטבות וכיו"ב.
סיכום:
ידועים בציבור אמנם זוכים לזכויות שוות לזוגות נשואים, אך קיימות לכך מגבלות. לכן, מומלץ להיוועץ בעורך דין לענייני משפחה, על מנת שיוכל לכוון את בני הזוג הידועים בציבור, למיצוי זכויותיהם.
