החובה לשאת במזונות ילדים, היא חובה הנובעת מכוח הדין הדתי – אישי. מזונות ילדים, הם לא אחת מושא למחלוקת קשה בין בני זוג, שנמצאים בהליך גירושין. אך על מנת להבין מהם מזונות ילדים, מתי יש לשלם מזונות ילדים, מתי ניתן לפטור אבות מתשלום מזונות ילדים ועוד, חיברנו את המאמר שלהלן, אשר יעסוק בכל מה שחשוב לדעת על מזונות ילדים. כל זאת – לידיעתכם ונוחיותכן\ם הגולשים והגולשות, כדלקמן:נעיר כי המאמר הזה הוא כללי בלבד ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.
מהם מזונות ילדים?
לפי הדין הדתי – עברי, על האב מוטלת חובה מוחלטת לשאת בתשלום מזונות לטובת ילדיו. מזונות הם בעצם תשלום חודשי קבוע, שבו נושא האב, כדי להבטיח לילדיו קיום כלכלי הולם. מזונות משולמים בהתאם לכל ילד, על פי צרכיו. מזונות ילדים מתחלקים לשני סוגים – מזונות מדין חובה ומזונות מדין צדקה.
מזונות מדין חובה, כוללים את המזונות הנוגעים להוצאות הבסיסיות הנדרשות לגידול הילד. במזונות אלו, חייב האב בחובה מוחלטת, שאינה תלויה בגובה הכנסתו. מזונות מדין צדקה, מתייחסים למזונות הנדרשים להוצאות רגילות, שאינן מוגדרות בתור הוצאות בסיסיות הנדרשות לגידול הילד.
הכלל הוא כי עד גיל 6, כל ההוצאות הנוגעות לגידול הילדים, הן הוצאות בסיסיות הנדרשות לקיומם הבסיסי ולכן עד גיל 6 חייב האב במזונות מדין חובה. כלומר – הוא חייב מבחינה מוחלטת במזונות ילדיו. לעומת זאת, בין גיל 6 לגיל 15, האב חייב במזונות מדין חובה בכל הנוגע להוצאות הבסיסיות הנדרשות לגידול ילדיו, אך בכל הנוגע להוצאות הלא בסיסיות, חייב האב מכוח דין צדקה. כלומר – בהתאם ליכולתו הכלכלית ובהתאם להכנסתו וגם להכנסת האם.
למעשה, אב חייב במזונות ילדיו כבר מהרגע שבו הוא אינו מתגורר בדירת המגורים המשותפת עמם. כבר בשלב זה, הילדים, באמצעות אמם, רשאים להגיש תביעה למזונות זמניים, הן לבית המשפט לענייני משפחה והן לבית הדין הרבני. מזונות זמניים – כשמם כן הם, יכולים להשתנות בפסיקה הסופית. כאמור, תביעת מזונות יכולה להתברר בשתי הערכאות המוזכרות, הואיל ולשתי הערכאות יש סמכות מקבילה.
מזונות מדין חובה, כוללים את המזונות הנוגעים להוצאות הבסיסיות הנדרשות לגידול הילד. במזונות אלו, חייב האב בחובה מוחלטת, שאינה תלויה בגובה הכנסתו. מזונות מדין צדקה, מתייחסים למזונות הנדרשים להוצאות רגילות, שאינן מוגדרות בתור הוצאות בסיסיות הנדרשות לגידול הילד.
הכלל הוא כי עד גיל 6, כל ההוצאות הנוגעות לגידול הילדים, הן הוצאות בסיסיות הנדרשות לקיומם הבסיסי ולכן עד גיל 6 חייב האב במזונות מדין חובה. כלומר – הוא חייב מבחינה מוחלטת במזונות ילדיו. לעומת זאת, בין גיל 6 לגיל 15, האב חייב במזונות מדין חובה בכל הנוגע להוצאות הבסיסיות הנדרשות לגידול ילדיו, אך בכל הנוגע להוצאות הלא בסיסיות, חייב האב מכוח דין צדקה. כלומר – בהתאם ליכולתו הכלכלית ובהתאם להכנסתו וגם להכנסת האם.
למעשה, אב חייב במזונות ילדיו כבר מהרגע שבו הוא אינו מתגורר בדירת המגורים המשותפת עמם. כבר בשלב זה, הילדים, באמצעות אמם, רשאים להגיש תביעה למזונות זמניים, הן לבית המשפט לענייני משפחה והן לבית הדין הרבני. מזונות זמניים – כשמם כן הם, יכולים להשתנות בפסיקה הסופית. כאמור, תביעת מזונות יכולה להתברר בשתי הערכאות המוזכרות, הואיל ולשתי הערכאות יש סמכות מקבילה.
האם למשמורת משותפת בין ההורים יש השפעה על מזונות ילדים?
התשובה חיובית. קודם כל נעיר, כי משמורת משותפת היא משמורת שבמסגרתה שני ההורים נושאים באחריות שווה לגידול הילדים, הן מבחינת האחריות וכל שכן מבחינת המועדים שבהם הילדים שוהים אצל הוריהם. זאת, בניגוד לסיטואציה שבה הורה אחד אחראי על הגידול השוטף (ובהתאמה נהנה ממשמורת בלעדית וההורה השני נהנה מהסדרי ראיה).
עד לאחרונה, התפיסה וההלכה המשפטית היו כי יש להפחית ממזונות האב, אך עדיין האב יהיה חייב במזונות מדין צדקה וכל שכן במזונות מדין חובה. עם זאת, ממש לאחרונה פסק בית המשפט העליון באופן תקדימי, כי במידה והורים מקיימים משמורת משותפת ואין ביניהם פערי הכנסה משמעותיים, אזי שיעור המזונות מדין צדקה יחולק באופן שווה בין ההורים, מבלי לתת דווקא עדיפות לאב, כך פסק בית המשפט העליון ונצטט את הדברים מפאת חשיבותם: "בגילאי 6-15 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם תקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה, בנתון לחלוקת המשמורת הפיזית בפועל ובשים לב למכלול נסיבות המקרה" (בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית, (פורסם בנבו), בעמ' 125 לפסה"ד).
עד לאחרונה, התפיסה וההלכה המשפטית היו כי יש להפחית ממזונות האב, אך עדיין האב יהיה חייב במזונות מדין צדקה וכל שכן במזונות מדין חובה. עם זאת, ממש לאחרונה פסק בית המשפט העליון באופן תקדימי, כי במידה והורים מקיימים משמורת משותפת ואין ביניהם פערי הכנסה משמעותיים, אזי שיעור המזונות מדין צדקה יחולק באופן שווה בין ההורים, מבלי לתת דווקא עדיפות לאב, כך פסק בית המשפט העליון ונצטט את הדברים מפאת חשיבותם: "בגילאי 6-15 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם תקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה, בנתון לחלוקת המשמורת הפיזית בפועל ובשים לב למכלול נסיבות המקרה" (בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית, (פורסם בנבו), בעמ' 125 לפסה"ד).
אם האב מתחמק מתשלום מזונות - מה ניתן לעשות?
במקרה שבו אב אינו נושא במזונות, אזי ילדי האב, באמצעות אמם, רשאים לפעול בשתי דרכים: הדרך האחת, היא לפנות להוצאה לפועל, בהליך מיוחד. הדרך השנייה, היא לפנות לביטוח לאומי. בהתאם למבחני הכנסה, הביטוח הלאומי נושא במזונות ובמקביל מגיש תביעה נגד האב בגין הכספים שבהם נשא במקום האב. מעבר לכך, במקרים שבהם אב מתחמק מתשלום מזונות, רצוי מאוד לפנות לעורך דין משפחה, לייעוץ פרטני.
האם ניתן לפטור את האב מתשלום מזונות?
התשובה שלילית. לפי ההלכה היהודית, המקרה היחידי שבו אפשר לפטור אב באופן מלא מתשלום מזונות ילדים, הוא במקרה שבו ילדו מוגדר בתור "מורד". כלומר, במקרה שבו הילד מסרב לקיים בחוסר תום לב, כל קשר עם האב. עם זאת, התפיסה של בתי הדין ובתי המשפט, היא לא לפטור אבות מחובת מזונות, אלא במקרים חריגים ביותר.
לסיכום:
למזונות ילדים יש תכלית הומאנית וסוציאלית והיא להבטיח שלילדי האב יהיו חיי רווחה וכבוד. עם זאת, ענייני מזונות מהווים לא אחת סלע מחלוקת קשה בין הורים בהליך גירושין ולכן תמיד כדאי לפנות לעורך דין גירושין בעל ניסיון.
