יום חמישי, 12 באוקטובר 2017

משמורת משותפת



המצב האידיאלי בחברה המודרנית והמוכרת לנו, היא כי ילד מתגורר בביתו עם שני הוריו והם, בהתאמה, מהווים ההורים המשמורנים שלו. משמורת, היא בעצם כינוי אשר נועד להסדיר את אופן גידול הילד במקרים שבהם ההורים גרושים או פרודים. ברור כי במקרים כאלו, ההורים מתגוררים בנפרד.

לכן, לאור חשיבות הנושא ומורכבותו, מצאנו לנכון לחבר את המאמר שלהלן. במאמר נדון בדין הרלוונטי למשמורת משותפת וכן בדין הרלוונטי למשמורת ילדים, ככלל. נסביר גם מהם הסדרי ראייה וכן מהי "חזקת גיל הרך". כל זאת – לידיעתכן\ם ונוחיותכן\ם, גולשים וגולשות יקרים/ות:

משמורת ילדים

המונח "משמורת ילדים" הינו מושג אשר מהווה דרך ביניים בין המונח "אפוטרופסות" שקבוע בחוק לבין המונח "משמורת". הבה נדגים – אפוטרופסות, מוגדרת בדין בתור חובה לנהל את עניינו של מושא האפוטרופסות, לדאוג לצרכיו של הקטין מושא האפוטרופסות ולגידולו  השוטף.

במקביל, המונח משמורת מתייחס בעיקר למגורי הילד. כאמור, כאשר ההורים נשואים וגרים תחת קורת גג אחת, הרי שנושא משמורת הילדים אינו מתעורר. סוגיית המשמורת, הופכת להיות רלוונטית רק כאשר ההורים עוברים לגור בנפרד בשל פרידה או גירושין. כפועל יוצא, ההורים צריכים להחליט מה תהיה חלוקת הזמנים עם ילדם.

משמורת ילדים יכולה לבוא לידי ביטוי במשמורת בלעדית שמוטלת על אחד ההורים, כאשר ההורה השני נהנה מהסדרי ראיה. כלומר – זמנים קבועים שבהם ילדיו של הקטין ישהו אצל אותו הורה (נסביר על כך בהמשך). עם זאת, משמורת ילדים יכולה גם להיות משמורת משותפת, כפי שנסביר בחלק הבא. נעיר כי משמורת יכולה להיפסק במסגרת הסכם משמורת בין ההורים. במקביל, במידה ואין בין ההורים הסכמה, אזי בית המשפט לענייני משפחה, יקבע על מי תוטל המשמורת. כאשר בית המשפט לענייני משפחה מתערב בעניין משמורת ילדים, הוא יבחן את טובת הילד ואצל איזה הורה, יקבל את כל מה שזקוק לו. 

מהי משמורת משותפת?

במרבית המקרים, לאחר גירושין, הקטין עובר להתגורר עם אמו ואילו האבא מתראה עם הילד לפי הסדרי הראייה. עם זאת, במקרה של משמורת משותפת, האחריות על ההורים כלפי הילד מתחלקת שווה בשווה. כלומר, ההורים יוצרים הסדר מסוים, לדוגמא – הילד שוהה בביתה של האם שבוע ולאחר מכן בביתו של האב שבוע. גם ההוצאות הכלכליות זהות, כיוון שאין משמורן ראשי.

קיים יתרון במשמורת המשותפת, שהוא המשך קשר ישיר של הילד עם הוריו. ללמדנו כי שני ההורים ממשיכים להיות מעורבים בחינוך הילד, למרות הגירושין והמחיה בשני בתים נפרדים. עם זאת, למשמורת משותפת יש גם חיסרון – שמתבטא בחוסר מקום קבוע לילד. יש לכך השפעה רבה, בייחוד כאשר מדובר בילדים קטנים ורגישים, אשר עלולים לחשוב שאין להם יציבות בחייהם.

מה הם הסדרי ראייה?

לאחר שהסברנו את תפקיד ההורה המשמורן ואחריותו, נסביר את המשמעות של הסדרי ראייה. הסדרי ראיה, רלוונטיים במצבים שלא מדובר במשמורת משותפת. הסדרי ראייה מצווים על קיום מפגשים בין ההורה שאינו משמורן לבין הילד, תדירותם, למשך כמה זמן וכן באילו חגים הילד ישהה אצל ההורה הלא משמורן. להסדרי הראייה ישנה גם משמעות משפטית: מי שלא מבצע אותם, יכול להיקנס על ידי בית המשפט, או לחלופין, בית המשפט יכול להורות על צמצום הסדרי הראיה. 

חזקת הגיל הרך:

חזקת הגיל הרך, היא חזקה הגורסת כי ילדים עד גיל 6, קשורים יותר לאמם. זו הנחה שמבוססת על תפיסה סוציולוגית ופסיכולוגית. כפועל יוצא, את אותה הנחה, שחלה גם כיום בדין הישראלי, יישם המחוקק כאן בארץ ולכן חזקת הגיל הרך קבועה בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב–1962, במסגרת סעיף 25. בהתאם לחזקת הגיל הרך, במידה ובני זוג מתגרשים, הילדים עוברים כמעט באופן אוטומטי לחזקת האם, במידה וגילם טרם עבר את גיל 6. כל זאת, במידה ולא מתקיימות נסיבות חריגות מאוד, שמעידות על כך שהאם אינה יכולה לגדל את הילדים. 

סיכום:

כעורכי דין לגירושין, אנו יכולים לכתוב בוודאות כי כאשר תא משפחתי מתפרק, נוצרות בעיות רבות. עם זאת, בכל הנוגע למשמורת על הילדים המשותפים, אנו תמיד מציעים לזכור את טובת הילד, שברוב המקרים הוא זקוק לשניהם, לטיפולם ואהבתם. כמו כן, חשוב להיוועץ בעורך דין מומחה לענייני משפחה, אשר יכול להנחות את הצדדים לנקוט בפעולות אשר יצמצמו את הקושי הכרוך בהליך הגירושין.

יום שישי, 28 באפריל 2017

הליכים נפוצים בבית המשפט לענייני משפחה

 
הליכים בתחום דיני המשפחה שונים מאוד ביניהם ולא פעם הם גם נדונים בפני ערכאות שיפוט שונות (בית הדין הדתי ובית המשפט לענייני משפחה, במידה ומדובר בהליכי גירושין). מהם ההליכים הנפוצים בבית המשפט לענייני משפחה? ומה כדאי לדעת על בית המשפט לענייני משפחה? על כך במאמר שלהלן, שאותו חיברנו לנוחיותכם/ן הגולשים והגולשות, כדלקמן:

איך הוקם בית המשפט לענייני משפחה?

עד שנת 1995 לא היה כלל בית משפט לענייני משפחה בישראל, כלומר – לא הייתה שום ערכאה שיפוטית בעל מומחיות בתחום דיני המשפחה. כל זאת שונה באותה שנה, שבה חוקק חוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995 (להלן: "חוק בתי המשפט"). חוק זה למעשה מתווה את סמכויותיו של בית המשפט לענייני משפחה ועוד.

בית המשפט לענייני משפחה הוקם בעקבות המלצות של וועדה מיוחדת בשם וועדת שינבויים, אשר חיפשה אחר דרכים לייעל את השפיטה בתחום המשפחה. בין היתר המליצה הוועדה על קיום דיונים בתחום המשפחה בדלתיים סגורות וכן על הגמשת סדרי הדין ודיני הראיות בהתדיינויות בתחום דיני המשפחה. ההמלצה העיקרית של אותה וועדה הייתה הקמת ערכאה שיפוטית ייחודית, ששופטיה יהיו בעלי מומחיות ספציפית, שהיא בית המשפט לענייני משפחה.

אילו סמכויות מוקנות לבית המשפט לענייני משפחה?

בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בכל עניין משפחתי אשר נוגע לבני משפחה. בהתאם לחוק בתי המשפט, בני משפחה מוגדרים בתור: הורים וילדים, הורים וילדים מאמצים ומאומצים, אחים, סבים וסבתות, בני זוג נשואים וכן ידועים בציבור.

כאמור, לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכויות לעסוק בעניינים משפחתיים, כמו: ענייני אימוץ ילדים, ענייני ממון בין בני זוג, ענייני משמורת ילדים והסדרי ראיה, מחלוקות כספיות בין בני זוג, ענייני שמות, ענייני גיל נישואין, ענייני ירושות וצוואות, הסכמים בתחום דיני המשפחה, ענייני פונדקאות, אימוץ בין ארצי, חטיפות ילדים בהתאם לאמנת האג, ענייני מזונות ילדים ומזונות אישה ועוד. לבית המשפט לענייני משפחה אין סמכות לעסוק בענייני נישואין וגירושין, שכן סמכות זו שמורה לבית דין הרבני בלבד, בהתאם לחוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התש"יג-1953

אילו הליכים נפוצים מתקיימים בבית המשפט לענייני משפחה?

הליכים רבים נדונים בפני בית המשפט לענייני משפחה. במאמר זה לא נוכל לסקור את כולם, אך נוכל להציג רשימה חלקית, כדלקמן:

ענייני ירושות וצוואות

ענייני ירושות וצוואות נדונים בבית המשפט לענייני משפחה, במיוחד כאשר מוגשות התנגדויות למתן צו ירושה או צו קיום צוואה, בעת מותו של אדם. לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכויות רבות בהתאם לחוק הירושה, תשכ"ה-1965. בין היתר, בסמכותו של בית המשפט להורות על ביטול צוואה וכן לפקח על מנהלי עיזבון ועוד.

ענייני התרת נישואין

תביעה להתרת נישואין היא תביעה שמוגשת על ידי בני זוג אשר נישאו בחוץ לארץ ואינם יכולים להינשא בארץ על פי הוראות הדין הדתי-אישי. מדובר במעין גירושין מנישואין אזרחיים. תביעות אלו מוגשות לבית המשפט לענייני משפחה.

מחלוקות בעניינים כספיים

בין בני משפחה עשויות להיווצר מחלוקות כספיות, אשר חלקן עשוי להגיע לערכאות. הערכאה המוסמכת במקרים כאלו, היא בית המשפט לענייני משפחה.

ענייני אימוץ

אימוץ ילדים במדינת ישראל נעשה בפיקוחו המתמיד של בית המשפט לענייני משפחה, שהוא המנהיג, המפקח והמנצח על כל ההליך. לבית המשפט יש סמכות להכריז על ילד כבר אימוץ ובהמשך להוציא צו אימוץ ספציפי לטובת הורים מאמצים. חוק אימוץ ילדים, תשמ"א-1981, מגדיר את כל סמכויותיו של בית המשפט לענייני משפחה בתחום האימוץ וכן מסדיר את האופן שבו נערכים הליכי אימוץ בארץ.

ענייני משמורת ילדים

לבית המשפט לענייני משפחה אין סמכות לעסוק בענייני גירושין ונישואין, אך בסמכותו לעסוק בתביעות למשמורת ילדים וקביעת הסדרי ראיה. מדובר בתביעות שהן חלק בלתי נפרד מהליך גירושין כולל וחלקן מוגש לבית המשפט לענייני משפחה.

לסיכום

בית המשפט לענייני משפחה הוא למעשה הערכאה העיקרית בישראל העוסקת בתחום דיני המשפחה. מדובר בערכאה העיקרית, שבמקביל אליה ישנם בתי דין דתיים, אשר בסמכותם הבלעדית לעסוק בענייני נישואין וגירושין.

בית המשפט לענייני משפחה מאגד את דיני המשפחה בארץ. לצורך ניהול תיק בבית המשפט לענייני משפחה, נדרשת מומחיות ובפרט נדרש ניסיון. לכן, אם ברצונכם לנהל הליך בבית המשפט כאמור, מומלץ מאוד לפנות לעורך דין משפחה בעל ניסיון.

יום ראשון, 15 בינואר 2017

נישואין אזרחיים


כדי להינשא בתוך מדינת ישראל, יש לערוך טקס נישואין על פי הוראות הדין הדתי-עברי. עם זאת, ישנן שתי אפשרויות לעקוף את הדין הדתי בישראל. במאמר זה נסביר מהן הדרכים לעקוף את הדין הדתי, כלומר: נישואין אזרחיים או חיים במתכונת של ידועים בציבור. כל זאת - לנוחיות הגולשים והגולשות - כדלקמן:

מה הדין בישראל לגבי נישואין וגירושין:

בישראל, להבדיל מרוב מדינות העולם, נישואין וגירושין נערכים על פי הדין הדתי-עברי וזאת בהתאם להוראותיו של חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953. חוק זה קובע כי בישראל, נישואין וגירושין ייערכו על פי דין תורה. המשמעות היא, כי בישראל הדין החל על יהודים, בכל הנוגע לנישואין וגירושין, הוא הדין הדתי.

לעובדה זו יש מספר משמעויות, המשליכות על כל הציבור. לדוגמא: העובדה שהדין הדתי-אישי הוא זה שחל על זוגות בישראל בעת נישואין, מונעת מזוגות בני דתות שונות להינשא בארץ. למשל, יהודי ונוצרייה אינם יכולים להתחתן בישראל, משום שהדין הדתי לא מכיר בנישואי "תערובת".

דוגמא נוספת: גם כהן וגרושה אינם יכולים להינשא בישראל, משום שמדובר בנישואין שלא מוכרים על פי הדין הדתי. היות והדין הדתי הוא אשר מכריע בכל הנוגע לנישואין וגירושין, אזי גם נישואין חד מיניים אינם מוכרים במדינת ישראל.

הדין הדתי רלוונטי לא רק ליהודים, אלא גם כאשר מדובר בבני דתות שונות, שהדין החל עליהם הוא הדין הדתי-אישי. כך קובע "דבר המלך במועצתו", המהווה דבר חקיקה עוד מימי המנדט הבריטי. "דבר המלך כאמור", החיל עוד בימי טרום הקמת המדינה, את הסמכות לבתי הדין הדתיים של כל בני הדתות, לשפוט בענייני משפחה. דין זה חל עד היום. לכן, ישנם בתי דין שרעים העוסקים בשפיטה בענייני אישות בין מוסלמים וכן בתי דין נוצריים ודרוזים.

המסקנה היא, שנישואין וגירושין בישראל ייערכו על פי הדין הדתי, אך האם אפשר לעקוף את הדין הדתי? התשובה חיובית, כפי שנסביר להלן. 

מי הם ידועים בציבור?

דרך אחת לעקוף את הדין הדתי ולא להינשא בהתאם להוראות הדת, היא באמצעות חיי זוגיות המכונים "ידועים בציבור". ידועים בציבור הם בני זוג לכל דבר ועניין (לרבות בני זוג מאותו המין), אשר קשרו את חייהם ואת גורלם איש עם רעהו/רעותו.

למעשה, ידועים בציבור הם בני זוג לכל דבר ועניין, הזכאים לאותן הזכויות וגם לאותן חובות המוטלות על בני זוג נשואים. בניגוד לזוגות נשואים, ידועים בציבור אינם נרשמים בשום מרשם, לא כאשר הם מתחילים את מערכת היחסים ולא כאשר הם מסיימים את מערכת היחסים.

כאמור, ידועים בציבור זכאים למגוון זכויות, בדומה לזוגות נשואים. לדוגמא: זכות לרשת את בן או בת הזוג, זכות לשמש כמוטב בחוזה ביטוח, זכות לרכוש דירת מגורים, זכות לאמץ ילדים בנסיבות מסוימות, זכות לשמש כאפוטרופוס ועוד. סכסוכים בין ידועים בציבור נידונים בפני בית המשפט לענייני משפחה, מן הטעם הפשוט - מדובר בסכסוך בין בני משפחה. 

מהם נישואין אזרחיים?

בישראל, נישואין אזרחיים לא מוכרים. עם זאת, נישואין הנערכים במדינה זרה כן מוכרים ובלבד שבני זוג נישאו בהתאם להוראות החוק של המדינה הזרה. כתוצאה מכך, ישראלים רבים נוסעים להינשא במדינות כמו קפריסין, צ'כיה ואף קנדה, אשר מכירה בנישואין של בני זוג מאותו המין. ישראלים הנישאים במדינה זרה כדין (לרבות בני זוג שאינם בני אותה דת וגם זוגות חד מיניים), רשאים להירשם במשרד הפנים בתור בני זוג נשואים לכל דבר ועניין. האפשרות הזו נוצרה לאחר פסיקה מכוננת של בית המשפט העליון.

עם זאת, מה הדין כאשר בני זוג הנישאים במדינה זרה, מבקשים להתגרש?

כאן יש שתי אפשרויות: אם מדובר בבני זוג שנישאו בנישואין אזרחיים במדינה זרה אך היו יכולים להינשא בישראל בהתאם לדין הדתי, אזי יהיה עליהם להתגרש בישראל בהתאם לדין הדתי. כלומר: יהיה עליהם להגיש תביעת גירושין לכל דבר ועניין. לעומת זאת, אם מדובר בבני זוג שמראש לא היו יכולים להינשא בישראל (לדוגמא: בני זוג שאינם בני אותה דת), אזי יהיה עליהם להגיש תביעה להתרת נישואין לבית המשפט לענייני משפחה. 

לסיכום:

כיום ישנן שתי אפשרויות לעקוף את הדין הדתי-אישי ולהתחתן או לקיים חיי זוגיות מבלי להזדקק לדין הדתי. לייעוץ נוסף בכל הנוגע לחיי זוגיות כידועים בציבור, או לאפשרות להינשא במדינה זרה, ניתן לפנות למשרדנו.