המצב האידיאלי בחברה המודרנית והמוכרת לנו, היא כי ילד מתגורר בביתו עם שני הוריו והם, בהתאמה, מהווים ההורים המשמורנים שלו. משמורת, היא בעצם כינוי אשר נועד להסדיר את אופן גידול הילד במקרים שבהם ההורים גרושים או פרודים. ברור כי במקרים כאלו, ההורים מתגוררים בנפרד.
לכן, לאור חשיבות הנושא ומורכבותו, מצאנו לנכון לחבר את המאמר שלהלן. במאמר נדון בדין הרלוונטי למשמורת משותפת וכן בדין הרלוונטי למשמורת ילדים, ככלל. נסביר גם מהם הסדרי ראייה וכן מהי "חזקת גיל הרך". כל זאת – לידיעתכן\ם ונוחיותכן\ם, גולשים וגולשות יקרים/ות:
משמורת ילדים
המונח "משמורת ילדים" הינו מושג אשר מהווה דרך ביניים בין המונח "אפוטרופסות" שקבוע בחוק לבין המונח "משמורת". הבה נדגים – אפוטרופסות, מוגדרת בדין בתור חובה לנהל את עניינו של מושא האפוטרופסות, לדאוג לצרכיו של הקטין מושא האפוטרופסות ולגידולו השוטף.
במקביל, המונח משמורת מתייחס בעיקר למגורי הילד. כאמור, כאשר ההורים נשואים וגרים תחת קורת גג אחת, הרי שנושא משמורת הילדים אינו מתעורר. סוגיית המשמורת, הופכת להיות רלוונטית רק כאשר ההורים עוברים לגור בנפרד בשל פרידה או גירושין. כפועל יוצא, ההורים צריכים להחליט מה תהיה חלוקת הזמנים עם ילדם.
משמורת ילדים יכולה לבוא לידי ביטוי במשמורת בלעדית שמוטלת על אחד ההורים, כאשר ההורה השני נהנה מהסדרי ראיה. כלומר – זמנים קבועים שבהם ילדיו של הקטין ישהו אצל אותו הורה (נסביר על כך בהמשך). עם זאת, משמורת ילדים יכולה גם להיות משמורת משותפת, כפי שנסביר בחלק הבא. נעיר כי משמורת יכולה להיפסק במסגרת הסכם משמורת בין ההורים. במקביל, במידה ואין בין ההורים הסכמה, אזי בית המשפט לענייני משפחה, יקבע על מי תוטל המשמורת. כאשר בית המשפט לענייני משפחה מתערב בעניין משמורת ילדים, הוא יבחן את טובת הילד ואצל איזה הורה, יקבל את כל מה שזקוק לו.
במקביל, המונח משמורת מתייחס בעיקר למגורי הילד. כאמור, כאשר ההורים נשואים וגרים תחת קורת גג אחת, הרי שנושא משמורת הילדים אינו מתעורר. סוגיית המשמורת, הופכת להיות רלוונטית רק כאשר ההורים עוברים לגור בנפרד בשל פרידה או גירושין. כפועל יוצא, ההורים צריכים להחליט מה תהיה חלוקת הזמנים עם ילדם.
משמורת ילדים יכולה לבוא לידי ביטוי במשמורת בלעדית שמוטלת על אחד ההורים, כאשר ההורה השני נהנה מהסדרי ראיה. כלומר – זמנים קבועים שבהם ילדיו של הקטין ישהו אצל אותו הורה (נסביר על כך בהמשך). עם זאת, משמורת ילדים יכולה גם להיות משמורת משותפת, כפי שנסביר בחלק הבא. נעיר כי משמורת יכולה להיפסק במסגרת הסכם משמורת בין ההורים. במקביל, במידה ואין בין ההורים הסכמה, אזי בית המשפט לענייני משפחה, יקבע על מי תוטל המשמורת. כאשר בית המשפט לענייני משפחה מתערב בעניין משמורת ילדים, הוא יבחן את טובת הילד ואצל איזה הורה, יקבל את כל מה שזקוק לו.
מהי משמורת משותפת?
במרבית המקרים, לאחר גירושין, הקטין עובר להתגורר עם אמו ואילו האבא מתראה עם הילד לפי הסדרי הראייה. עם זאת, במקרה של משמורת משותפת, האחריות על ההורים כלפי הילד מתחלקת שווה בשווה. כלומר, ההורים יוצרים הסדר מסוים, לדוגמא – הילד שוהה בביתה של האם שבוע ולאחר מכן בביתו של האב שבוע. גם ההוצאות הכלכליות זהות, כיוון שאין משמורן ראשי.
קיים יתרון במשמורת המשותפת, שהוא המשך קשר ישיר של הילד עם הוריו. ללמדנו כי שני ההורים ממשיכים להיות מעורבים בחינוך הילד, למרות הגירושין והמחיה בשני בתים נפרדים. עם זאת, למשמורת משותפת יש גם חיסרון – שמתבטא בחוסר מקום קבוע לילד. יש לכך השפעה רבה, בייחוד כאשר מדובר בילדים קטנים ורגישים, אשר עלולים לחשוב שאין להם יציבות בחייהם.
קיים יתרון במשמורת המשותפת, שהוא המשך קשר ישיר של הילד עם הוריו. ללמדנו כי שני ההורים ממשיכים להיות מעורבים בחינוך הילד, למרות הגירושין והמחיה בשני בתים נפרדים. עם זאת, למשמורת משותפת יש גם חיסרון – שמתבטא בחוסר מקום קבוע לילד. יש לכך השפעה רבה, בייחוד כאשר מדובר בילדים קטנים ורגישים, אשר עלולים לחשוב שאין להם יציבות בחייהם.
מה הם הסדרי ראייה?
לאחר שהסברנו את תפקיד ההורה המשמורן ואחריותו, נסביר את המשמעות של הסדרי ראייה. הסדרי ראיה, רלוונטיים במצבים שלא מדובר במשמורת משותפת. הסדרי ראייה מצווים על קיום מפגשים בין ההורה שאינו משמורן לבין הילד, תדירותם, למשך כמה זמן וכן באילו חגים הילד ישהה אצל ההורה הלא משמורן. להסדרי הראייה ישנה גם משמעות משפטית: מי שלא מבצע אותם, יכול להיקנס על ידי בית המשפט, או לחלופין, בית המשפט יכול להורות על צמצום הסדרי הראיה.
חזקת הגיל הרך:
חזקת הגיל הרך, היא חזקה הגורסת כי ילדים עד גיל 6, קשורים יותר לאמם. זו הנחה שמבוססת על תפיסה סוציולוגית ופסיכולוגית. כפועל יוצא, את אותה הנחה, שחלה גם כיום בדין הישראלי, יישם המחוקק כאן בארץ ולכן חזקת הגיל הרך קבועה בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב–1962, במסגרת סעיף 25. בהתאם לחזקת הגיל הרך, במידה ובני זוג מתגרשים, הילדים עוברים כמעט באופן אוטומטי לחזקת האם, במידה וגילם טרם עבר את גיל 6. כל זאת, במידה ולא מתקיימות נסיבות חריגות מאוד, שמעידות על כך שהאם אינה יכולה לגדל את הילדים.
סיכום:
כעורכי דין לגירושין, אנו יכולים לכתוב בוודאות כי כאשר תא משפחתי מתפרק, נוצרות בעיות רבות. עם זאת, בכל הנוגע למשמורת על הילדים המשותפים, אנו תמיד מציעים לזכור את טובת הילד, שברוב המקרים הוא זקוק לשניהם, לטיפולם ואהבתם. כמו כן, חשוב להיוועץ בעורך דין מומחה לענייני משפחה, אשר יכול להנחות את הצדדים לנקוט בפעולות אשר יצמצמו את הקושי הכרוך בהליך הגירושין.
