איך הוקם בית המשפט לענייני משפחה?
עד שנת 1995 לא היה כלל בית משפט לענייני משפחה בישראל, כלומר – לא הייתה שום ערכאה שיפוטית בעל מומחיות בתחום דיני המשפחה. כל זאת שונה באותה שנה, שבה חוקק חוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995 (להלן: "חוק בתי המשפט"). חוק זה למעשה מתווה את סמכויותיו של בית המשפט לענייני משפחה ועוד.
בית המשפט לענייני משפחה הוקם בעקבות המלצות של וועדה מיוחדת בשם וועדת שינבויים, אשר חיפשה אחר דרכים לייעל את השפיטה בתחום המשפחה. בין היתר המליצה הוועדה על קיום דיונים בתחום המשפחה בדלתיים סגורות וכן על הגמשת סדרי הדין ודיני הראיות בהתדיינויות בתחום דיני המשפחה. ההמלצה העיקרית של אותה וועדה הייתה הקמת ערכאה שיפוטית ייחודית, ששופטיה יהיו בעלי מומחיות ספציפית, שהיא בית המשפט לענייני משפחה.
כאמור, לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכויות לעסוק בעניינים משפחתיים, כמו: ענייני אימוץ ילדים, ענייני ממון בין בני זוג, ענייני משמורת ילדים והסדרי ראיה, מחלוקות כספיות בין בני זוג, ענייני שמות, ענייני גיל נישואין, ענייני ירושות וצוואות, הסכמים בתחום דיני המשפחה, ענייני פונדקאות, אימוץ בין ארצי, חטיפות ילדים בהתאם לאמנת האג, ענייני מזונות ילדים ומזונות אישה ועוד. לבית המשפט לענייני משפחה אין סמכות לעסוק בענייני נישואין וגירושין, שכן סמכות זו שמורה לבית דין הרבני בלבד, בהתאם לחוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התש"יג-1953
ענייני ירושות וצוואות
ענייני ירושות וצוואות נדונים בבית המשפט לענייני משפחה, במיוחד כאשר מוגשות התנגדויות למתן צו ירושה או צו קיום צוואה, בעת מותו של אדם. לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכויות רבות בהתאם לחוק הירושה, תשכ"ה-1965. בין היתר, בסמכותו של בית המשפט להורות על ביטול צוואה וכן לפקח על מנהלי עיזבון ועוד.
ענייני התרת נישואין
תביעה להתרת נישואין היא תביעה שמוגשת על ידי בני זוג אשר נישאו בחוץ לארץ ואינם יכולים להינשא בארץ על פי הוראות הדין הדתי-אישי. מדובר במעין גירושין מנישואין אזרחיים. תביעות אלו מוגשות לבית המשפט לענייני משפחה.
מחלוקות בעניינים כספיים
בין בני משפחה עשויות להיווצר מחלוקות כספיות, אשר חלקן עשוי להגיע לערכאות. הערכאה המוסמכת במקרים כאלו, היא בית המשפט לענייני משפחה.
ענייני אימוץ
אימוץ ילדים במדינת ישראל נעשה בפיקוחו המתמיד של בית המשפט לענייני משפחה, שהוא המנהיג, המפקח והמנצח על כל ההליך. לבית המשפט יש סמכות להכריז על ילד כבר אימוץ ובהמשך להוציא צו אימוץ ספציפי לטובת הורים מאמצים. חוק אימוץ ילדים, תשמ"א-1981, מגדיר את כל סמכויותיו של בית המשפט לענייני משפחה בתחום האימוץ וכן מסדיר את האופן שבו נערכים הליכי אימוץ בארץ.
ענייני משמורת ילדים
לבית המשפט לענייני משפחה אין סמכות לעסוק בענייני גירושין ונישואין, אך בסמכותו לעסוק בתביעות למשמורת ילדים וקביעת הסדרי ראיה. מדובר בתביעות שהן חלק בלתי נפרד מהליך גירושין כולל וחלקן מוגש לבית המשפט לענייני משפחה.
בית המשפט לענייני משפחה מאגד את דיני המשפחה בארץ. לצורך ניהול תיק בבית המשפט לענייני משפחה, נדרשת מומחיות ובפרט נדרש ניסיון. לכן, אם ברצונכם לנהל הליך בבית המשפט כאמור, מומלץ מאוד לפנות לעורך דין משפחה בעל ניסיון.
בית המשפט לענייני משפחה הוקם בעקבות המלצות של וועדה מיוחדת בשם וועדת שינבויים, אשר חיפשה אחר דרכים לייעל את השפיטה בתחום המשפחה. בין היתר המליצה הוועדה על קיום דיונים בתחום המשפחה בדלתיים סגורות וכן על הגמשת סדרי הדין ודיני הראיות בהתדיינויות בתחום דיני המשפחה. ההמלצה העיקרית של אותה וועדה הייתה הקמת ערכאה שיפוטית ייחודית, ששופטיה יהיו בעלי מומחיות ספציפית, שהיא בית המשפט לענייני משפחה.
אילו סמכויות מוקנות לבית המשפט לענייני משפחה?
בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בכל עניין משפחתי אשר נוגע לבני משפחה. בהתאם לחוק בתי המשפט, בני משפחה מוגדרים בתור: הורים וילדים, הורים וילדים מאמצים ומאומצים, אחים, סבים וסבתות, בני זוג נשואים וכן ידועים בציבור.כאמור, לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכויות לעסוק בעניינים משפחתיים, כמו: ענייני אימוץ ילדים, ענייני ממון בין בני זוג, ענייני משמורת ילדים והסדרי ראיה, מחלוקות כספיות בין בני זוג, ענייני שמות, ענייני גיל נישואין, ענייני ירושות וצוואות, הסכמים בתחום דיני המשפחה, ענייני פונדקאות, אימוץ בין ארצי, חטיפות ילדים בהתאם לאמנת האג, ענייני מזונות ילדים ומזונות אישה ועוד. לבית המשפט לענייני משפחה אין סמכות לעסוק בענייני נישואין וגירושין, שכן סמכות זו שמורה לבית דין הרבני בלבד, בהתאם לחוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התש"יג-1953
אילו הליכים נפוצים מתקיימים בבית המשפט לענייני משפחה?
הליכים רבים נדונים בפני בית המשפט לענייני משפחה. במאמר זה לא נוכל לסקור את כולם, אך נוכל להציג רשימה חלקית, כדלקמן:ענייני ירושות וצוואות
ענייני ירושות וצוואות נדונים בבית המשפט לענייני משפחה, במיוחד כאשר מוגשות התנגדויות למתן צו ירושה או צו קיום צוואה, בעת מותו של אדם. לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכויות רבות בהתאם לחוק הירושה, תשכ"ה-1965. בין היתר, בסמכותו של בית המשפט להורות על ביטול צוואה וכן לפקח על מנהלי עיזבון ועוד.
ענייני התרת נישואין
תביעה להתרת נישואין היא תביעה שמוגשת על ידי בני זוג אשר נישאו בחוץ לארץ ואינם יכולים להינשא בארץ על פי הוראות הדין הדתי-אישי. מדובר במעין גירושין מנישואין אזרחיים. תביעות אלו מוגשות לבית המשפט לענייני משפחה.
מחלוקות בעניינים כספיים
בין בני משפחה עשויות להיווצר מחלוקות כספיות, אשר חלקן עשוי להגיע לערכאות. הערכאה המוסמכת במקרים כאלו, היא בית המשפט לענייני משפחה.
ענייני אימוץ
אימוץ ילדים במדינת ישראל נעשה בפיקוחו המתמיד של בית המשפט לענייני משפחה, שהוא המנהיג, המפקח והמנצח על כל ההליך. לבית המשפט יש סמכות להכריז על ילד כבר אימוץ ובהמשך להוציא צו אימוץ ספציפי לטובת הורים מאמצים. חוק אימוץ ילדים, תשמ"א-1981, מגדיר את כל סמכויותיו של בית המשפט לענייני משפחה בתחום האימוץ וכן מסדיר את האופן שבו נערכים הליכי אימוץ בארץ.
ענייני משמורת ילדים
לבית המשפט לענייני משפחה אין סמכות לעסוק בענייני גירושין ונישואין, אך בסמכותו לעסוק בתביעות למשמורת ילדים וקביעת הסדרי ראיה. מדובר בתביעות שהן חלק בלתי נפרד מהליך גירושין כולל וחלקן מוגש לבית המשפט לענייני משפחה.
לסיכום
בית המשפט לענייני משפחה הוא למעשה הערכאה העיקרית בישראל העוסקת בתחום דיני המשפחה. מדובר בערכאה העיקרית, שבמקביל אליה ישנם בתי דין דתיים, אשר בסמכותם הבלעדית לעסוק בענייני נישואין וגירושין.בית המשפט לענייני משפחה מאגד את דיני המשפחה בארץ. לצורך ניהול תיק בבית המשפט לענייני משפחה, נדרשת מומחיות ובפרט נדרש ניסיון. לכן, אם ברצונכם לנהל הליך בבית המשפט כאמור, מומלץ מאוד לפנות לעורך דין משפחה בעל ניסיון.
